..אהבה חד צדדית

..מעטות הבנות שאינן מכירות את הסיטואציה הזו, הסיטואציה שבה החבר הכי טוב שלך מתאהב בך
.וכמו לכל בת זה יכול לקרות גם ההפך
אני אהבתי את ההרגשה של הביטחון, ההרגשה שהוא תמיד שם לצידי, מבטיח שלעולם לא יעזוב אותי, נמצא בשבילי בכל זמן ובכל מקום, כל זמן שרק היית צריכה. הוא זה שיודע עליי הכול, שסיפרתי

.לו הכול עליי, ששיתפתי אותו בכל המתרחש אצלי בחי
ובכל יום על מה שעובר עליי. הכול סיפרנו אחד לשנייה, הרגשתי פתוחה איתו ואני לא אחת שנפתחת

.מהר לאנשים
.אבל איתו זה היה שונה. זה הרגיש לי הכי נוח
!אבל  כמו כל דבר בחיים, משהו היה חייב לקרות ולהרוס את הכול
.הסתכלתי עליו, הרבה מחשבות עברו לי בראש באותם הרגעים
.הבנתי שהוא התאהב בי אבל לא אהבתי אותו חזרה וזה היה כל כך קשה
,כל בוקר הייתי קמה ושמה את המסכה שאף אחד לא יודע על קיומה
.המסכה הזאת הסתירה את כל הכאב והקושי שלי
...מי שחוותה את זה בטח מבינה על מה אני מדברת
.תחושה חדשה נוצרה אצלי בלב, רגש שלא ניתן לו הסבר ולפעמים אף כואב
.הוא היה שם בשבילי ואני? אני לא ידעתי להשיב בחזרה
?למה לא התמסרתי
..למה לא הרגשתי שאני רוצה להתמסר? אני תוהה לעצמי
באמת שרציתי לנסות אבל מסתבר שפחדתי. פחדתי להתמסר. פחדתי לפגוע בנתינה שלו כלפי. בלי

..לשים לב מצאתי עצמי פוגעת בו
..זה הדבר שהכי כאב לי .. לדעת שהכאבתי לו
החששות שהתחילו להתרוצץ לי בזמן הזה שאולי יום אחד בגלל כל זה נתרחק לאט לאט ונחלוף אחד

.ליד שנייה כלא מכירים, כשני זרים

.החששות האלה היו מוצדקות, באמת כך היה, לא דיברנו לא צחקנו לא שום דבר
וזה היה קשה!  כיוון שהוא היה קרוב כל כך, יותר קרוב ממה שאתם יכולים לדמיין
והדבר היחיד שהיה בנינו הוא החלפת המבטים הקודרים שלו, אלו שמראים את הכעס בעיניו, אל

.מבטים שלי אלו שמנסים להעביר לו שלא התכוונתי לפגוע
.מבטים של כאב
.אחרי שלושה חודשים בלי שום דיבורים החלפנו כמה מילים .. גם אם הן לא היו מילים עם משמעות
..בשבילי זה היה הדבר הכי משמעותי אחרי כל הסיפור הזה
.התחלנו לדבר קצת.. ואנחנו ידידים רגילים , ידידים לכל דבר עכשיו
.הזמן עושה את שלו ... הכול עובר עם הזמן... ואחרי הכול, נשארתי באמת עם שאלה אחת

?זה היה שווה את זה? לוותר על החבר הכי טוב שלי בשביל טיפה הרגשה טובה
.תנו לי לענות לכם על זה
.לא