על כל אחד ואחת מאיתנו עוברים דברים.

לכל אחד קורים דברים בחיים שמשנים אותו, שמשנים את מצב הרוח שלו לטובה או לרעה.
כל אחד מאיתנו לפעמים רוצה לקחת לעצמו מנוחה קטנה, לשכב במיטה עם עצמו, לשמוע שירים ולחשוב.
ואני לא מתכוונת ללימודים, לא לחשוב מתי מבחן מתי בגרות מתי עבודה ומתי מתחילים ללמוד.
אני מתכוונת למחשבות שמעסיקות אותנו היום את בני הנוער כמו אהבה, ריבים עם ההורים, ריבים עם חברים, רישיון, אכזבה ובעיות שונות שיש לכל אחד ואחת מאיתנו בגיל "המהנה" הזה..
אם לכל אחד מאיתנו, המתבגרים, הייתה ההזדמנות לבקש הפסקה מהחיים לכמה רגעים, הפסקה מכל כאב, מכל מחשבה, מכל לחץ וחשש היינו קצת יותר משמחים היום.
למה לא מגיעה לנו קצת הפסקה בדיוק כמו שבבית הספר יש צלצול להפסקה מהלימודים? למה הכול חייב להתנהל תחת השפעה של לחץ ? לחץ של פחד לא להצליח בלימודים, לחץ מלאבד את החבר/ה ,לאכזב את ההורים או את שאר המשפחה..?

למה? בואו אני אענה לכם בקצרה.
אלו הם החיים שלנו, של המתבגרים ואנחנו צריכים לדעת להתמודד עם כל הקשיים והלחצים הקיימים.
אנחנו, בתור קבוצת מתבגרים צריכים לדעת שזו תקופה בחיים, תקופה לחוצה אך לדעתי זו תקופה שלא תישכח.
בטח אתם מכירים את המשפט "גילאי 16/17 אלו הם הגילאים הכי יפים שיש..".
אני אוהבת את החשיבה של ההורים באמת, רק חבל שלהם זה יותר קל.
יותר קל לבוא ולומר מהצד שהגיל הזה, עם כל הבעיות והמכשולים הוא גיל יפה.
יכול להיות שבעוד כמה שנים כשנסתכל אחורה נבין שבאמת זהו גיל יפה ושהיינו צריכים לנצל כל שנייה ורגע אבל עד אז.. השתדלו לשמוח, לצחוק, לעשות מה שאתם אוהבים לעשות, להיות עם מי שאתם אוהבים להיות, להשאיר את כל הבעיות והמכשולים בצד. 

אומנם כל ההישגים הגדולים דורשים זמן אך הזמן החשוב ביותר הוא הזמן לעצמכם.